רגע לעצור. לעשות סדר. ולהתחיל שוב להרגיש בשליטה.

את מכירה את זה: צלצול, כיתה, הפסקה שנגמרת לפני שהתחילה. ובין לבין — המינוס שמחכה בסבלנות בסוף החודש, החלום שנדחה ל"מתישהו", ההרגשה שהכסף מנהל אותך במקום להפך.

ואז מגיע יולי. פתאום יש בוקר בלי צלצול. יש מקום לנשום — ויש מקום לחשוב. זה בדיוק הרגע שבו פורשים מפה: לא כשקשה, אלא כשסוף־סוף שקט.

וחשוב לומר מראש: שלושה־ארבעה מפגשים בקיץ הם לא תהליך גמור. הם בסיס — יוצאות מהם עם סדר, ועם טיוטת תוכנית לשנה הקרובה.

תמונה מלאה

כל המספרים במקום אחד. בלי אשמה, בלי ערפל.

ליווי אישי

שיחה אחת־על־אחת בשבוע. שאלות, לא הוראות.

צעד בשבוע

קטן מספיק לעשות. מצטבר לכיוון.

תוכנית שנשארת

מפה לשנה הקרובה — ביד שלך, גם אחרי.

למי זה מתאים

זה בשבילך, אם —

אני עינב ליבנה. שנים הרחקתי מעצמי כל מה שקשור לכסף — נתתי את כל כולי לאחרים, ולפעמים הרווחתי פחות מהתלמידות שלי. עד שהבנתי שגם אני צריכה דרך אחרת.

יותר מעשרים שנה אני בחינוך ובליווי אנשים בתקופות של שינוי — ואת זה אני מביאה למורות: לא מטבלאות, מהחיים.